תהליך אישור תבע במשק הישראלי

אחד המשאבים החשובים לכל מדינה הוא לא אחר מאשר האדמה עליה היא מתקיימת, במדינת ישראל אפשר לומר כי משאב זה הוא הרבה יותר קריטי משל מדינות אחרות כמו ארצות הברית לדוגמא המשתרעת על פני שטחים רבים. בכדי שאותם שטחים יהיו מנוצלים בצורה הכי הגיונית ובריאה גם לצורכי הציבור הכללי וגם לצורכי הפרט, ישנם כמה סוגי אישורים על מנת שבעל הקרקע יוכל לבנות עליה על פי תוכניותיו ועל תוכניות הרשות בה הוא מתגורר. אחד מהאישורים הנפוצים ושלא לומר הקריטיים בבנייה בישראל, הוא לא אחר מאשר אישור תב"ע (תכנון בניין עיר) ונחשב לרוביקון שלפני הבנייה.

מתי צריכים אישור שכזה?

בין אם אנו בעלים של קרקע מסחרית או קרקע פרטית, על כל שינוי הקטן והגדול שנעשה בשטח שלנו נתבקש להגיש אישור תב"ע. אישור זה יקבע בראשונה איזה סוג בנייה תותר בשטח הנ"ל, האם הוא שטח מסחרי והבנייה בוא היא לשם מסחר בלבד או שמא קרקע פרטית והבנייה המוסכמת עליה היא כשליש מסך כמות הקרקע. כך או כך אישורים כגון הגדלת אחוז הבנייה, תוספת של קומה או כל דבר שאיננו סוכם מראש בתוכנית התב"ע(בין אם לפני הבנייה או אחריה) יצטרך לעבור אישור של הוועדה המקומית לבנייה או לחלופין במקרי קיצון, יתבקש היזם או בעל הקרקע לקבל את אישורה של הוועדה המחוזית או הארצית.

ממה מורכבת תב"ע?

תהליך אישור תב"ע טומן בחובו כמה צעדים, הראשון מבניהם הוא עריכת השרטוט והתכנון אותו נרצה להקים תוך כדי עמידה בנהלי משרד הפנים. לאחר הכנה ראויה ומדויקת על פי התוכנית התב"ע ועל פי המבנה אותו נבקש להקים, כאשר אלו מוכנים יש לשלוח את הבקשה לוועדה המקומית והיא תדון האם הבקשה אכן יכולה להיות מאושרת על ידה. במידה והוועדה המקומית אישרה את התוכנית, יתבצעו תיקונים ונסחפים שונים ולאחר מכן תתפרסם התוכנית ברבים(עיתונות מקומית, שלטים וכו)  על כך שהתוכנית הופקדה. במידה ולא צצו התנגדויות שונות(מצד שכנים, בעלי עסקים וכו') וגם במידה וכן, תתכנס הוועדה לאחר חודשיים ותדון גם בהתנגדויות השונות ובהערות או התיקונים שתדרוש.