בשנה האחרונה כולנו גילינו עד כמה סגר המוני בבית ממלא תפקיד משמעותי במניעת התפשטות זיהומים שלא ניתן להתחסן בפניהם. עם זאת, חשוב לזכור כי להפרעה בשגרה היומיומית שלכם יש מחיר. הפגיעה ברווחתך הרגשית והנפשית הוא מהותי, בין אם עליך להיות בבידוד מלא או בסגר בלבד כמו יתר האוכלוסיה. כמובן שנגיף הקורונה עלול להיות מסוכן יותר עבורך, במיוחד אם את או אתה בקבוצת הסיכון וכי סגר מגביל את התפשטות המחלה ומגן עליכם ועל הסביבה הקרובה שלכם אך חשוב להבין גם את המחיר הנפשי והפגיעה ברווחה הפסיכולוגית המשליכה גם על הבריאות הפיזית, על היחסים החברתיים, הכשירות הנפשית והגופנית ועוד.
השהייה הממושכת בבית ללא יציאה החוצה או מפגש עם אחרים גורם לזמן להיראות כזוחל יותר. בהעדר משמעות או עיסוק רציני או הרגשה שנחוצים לכם הזמן הפנוי יורגש כריקנות. כמובן שאם אתם חולקים את הזמן בסגר עם בני משפחה אחרים הפגיעה מצטמצמת אך עדיין יש לה השלכות. תחושת הניתוק מאחרים יכולה לגרום לבעיות שינה, לבעיות בלחץ דם ותפקודי הלב, לפגיעה במערכת החיסון ובקוגניציה. יותר ויותר קשישים מדווחים על קושי רב יותר להתרכז, להתמודד עם הרגשות המשתנים ולבצע הוראות פשוטות או לזכור אותן.
השאיפה אמנם היא כי ההסגר יהיה זמני ומוגבל אך ללא תוכנית ברורה או ניהול מוצלח של הזמן אפילו זמנים קצרים של ניתוק ובדידות עלולים להביא לתוצאות שליליות על הרווחה הפיזית והנפשית. אם אתם מרגישים מנותקים כתוצאה מהיעדר קשרים חברתיים ופיזיים עם אחרים. נכון שתוכנות כגון זום ופייסבוק לייב או וואטסאפ וידאו ניסו לחפות על חוסר זה ונכון כי מחקרים הראו שבהשוואה לשיחות טלפון, מייל או דואר אלקטרוני הם מוצלחים יותר למטרה זו ועדיין הרגשת הנתק אינה נעלמת לחלוטים והמצוקה הפסיכולוגית קיימת ומצטברת.
בכל זאת נראה כי בישראל הסגר השני עבר בצורה מוצלחת יותר מהראשונה. אנשים למדו את הצרכים שלהם ויכולת התמודדות עם המצב החדש. גם העובדה כי מפלס החרדה ירד והתופעה הפכה למוכרת יותר הקלו על ההתמודדות עם המצב החדש. אך בהנחה ואנו צפויים לסגר שלישי ואולי אף רביעי חשוב מאוד לדאוג מראש לתכנן את השגרה הזו החל מדאגה לצרכים הפיזיים הבסיסים ביותר ועד למילוי צרכים נפשיים וחברתיים. חלק מהצרכים הפיזיים דורשים גם הצטיידות מוגברת בציוד סיעודי כגון חיתולים למבוגרים, תרופות חיוניות ומזון בסיסי.